הרגע שבו מתחילים לחשוד
יש את המקרים שבהם הדברים ברורים מאליהם. זו יכלה להיות אבחנה רפואית שגויה שפגעה לנו בבריאות, או אולי ניתוח שכל כך החמיר את מצבנו עד שמצאנו את עצמנו תוהים מדוע כלל עברנו את הניתוח. ולפעמים, זו פשוט תחושת בטן — שמשהו בהליך הרפואי שעברנו לא התנהל כשורה, והרופא פלט בפגישת הביקורת איזו התנצלות לא ברורה.
ויש את הרגעים הנדירים האלו שבהם רופא מומחה, שבדק אותנו במעלה הדרך הטיפולית, אומר לנו במבט קודר: "כדאי שתדבר עם עורך דין".
אין כלל זהב, פרט לאינטואיציה בריאה ונחישות לברר את האמת.
מהי בעצם רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר איש מקצוע בתחום הרפואה — רופא, אחות, מנתח, רדיולוג או כל גורם מטפל אחר — סוטה מרמת הטיפול המקובלת וגורם בכך נזק למטופל. זה לא אומר שכל תוצאה רפואית רעה היא רשלנות. רפואה היא תחום מורכב, ולא כל סיבוך מעיד על כשל. אבל כשהטיפול שניתן היה מתחת לסטנדרט שרופא סביר היה נוהג לפיו באותן נסיבות — זו כבר רשלנות.
הסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה
לאורך שנות עבודתי בתחום הנזיקין ורשלנות רפואית, למדתי לזהות כמה דפוסים חוזרים. אלה הסימנים שצריכים לגרום לכם לעצור ולשאול שאלות:
אבחנה שגויה או מאוחרת — הלכתם לרופא עם תסמינים ברורים, אבל האבחנה שניתנה הייתה שגויה. עברו שבועות או חודשים עד שהבעיה האמיתית התגלתה, ובינתיים המצב הידרדר. במקרים רבים, איחור באבחון סרטן או מחלה אחרת עלול לעלות בחיים. בכירורגיה, אבחון שגוי לפני ניתוח עלול להוביל לחירום כירורגי שהוחמץ ולנזק בלתי הפיך. בפסיקה הישראלית, חובת הזהירות של הרופא באבחון נקבעה כבר בפסק הדין העקרוני ע"א 2694/90 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, שקבע כי רופא חייב לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לשלילת אבחנות מסוכנות.
ניתוח שהחמיר את המצב — נכנסתם לחדר ניתוח עם בעיה אחת ויצאתם עם בעיה חמורה הרבה יותר. אולי הרופא פגע בעצב, אולי שכח מכשיר בגוף, או אולי הניתוח כלל לא היה נחוץ מלכתחילה. כשהתוצאה רחוקה מהצפוי — יש מקום לבדיקה. קראו עוד על רשלנות רפואית לאחר ניתוח בעקבות תאונת דרכים.
היעדר מעקב לאחר טיפול — קיבלתם טיפול או עברתם פרוצדורה, אבל אף אחד לא טרח לעקוב אחרי ההחלמה. תוצאות בדיקות שלא נבדקו, תופעות לוואי שלא טופלו, תלונות שנפלו בין הכיסאות. חובת המעקב היא חלק בלתי נפרד מחובת הזהירות של הרופא.
חוסר הסכמה מדעת — לא הסבירו לכם את הסיכונים לפני הפרוצדורה, או שההסברים היו חלקיים ומטעים. כל מטופל זכאי לקבל מידע מלא על הסיכונים, החלופות והסיכויים — לפני שהוא מסכים לטיפול. הפרת חובה זו היא כשל מובהק. למדריך המלא שלנו על הסכמה מדעת לניתוח — 7 מרכיבי הגילוי שהרופא חייב לתת לפני כל פרוצדורה.
ההתנצלות הלא ברורה — הרופא אומר דברים כמו "אני מצטער שזה קרה", "זה לא היה אמור לקרות", או פשוט מתחמק ממתן הסברים ברורים. כשרופא מתנצל — כדאי להקשיב ולתעד.
תחושת בטן — האם לסמוך עליה?
התשובה הקצרה: כן. מניסיוני, מטופלים רבים שהגיעו אליי לייעוץ סיפרו שהרגישו כבר בזמן אמת שמשהו לא בסדר, אבל היססו לפעול. הם חששו שאולי הם מגזימים, שאולי הם לא מבינים ברפואה, שאולי הרופא יודע טוב יותר. ברוב המקרים האלה — תחושת הבטן הייתה צודקת.
אתם לא צריכים להיות רופאים כדי לדעת שמשהו השתבש. אתם מכירים את הגוף שלכם. אם הטיפול הרפואי הותיר אתכם במצב גרוע יותר, אם קיבלתם הסברים מתחמקים, אם רופא אחר הביע תמיהה לגבי הטיפול שקיבלתם — אלו סיבות מספיקות לבדוק.
מה עושים כשחושדים ברשלנות רפואית?
הצעד הראשון הוא תמיד לתעד. שמרו כל מסמך, כל הפניה, כל תוצאת בדיקה. בקשו עותק מלא של התיק הרפואי — זו זכותכם על פי חוק. כתבו לעצמכם ציר זמן של מה שקרה, כולל שמות רופאים ותאריכים.
הצעד השני הוא להתייעץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. לא כל עורך דין מכיר את התחום הזה, שדורש הבנה עמוקה גם ברפואה וגם במשפט. עורך דין מנוסה ידע להעריך אם יש עילה לתביעה, יפנה אתכם לחוות דעת מומחה רפואי, וילווה אתכם בתהליך.
חשוב לדעת: בישראל חלה התיישנות של 7 שנים על תביעות רשלנות רפואית, ובמקרים של קטינים — עד גיל 25. אל תחכו. ככל שעובר זמן, קשה יותר לאסוף ראיות ולבסס את התביעה.
לסיכום: האינטואיציה שלכם היא נקודת ההתחלה
רשלנות רפואית היא לא מושג תיאורטי — היא מציאות שפוגעת באנשים אמיתיים, במשפחות אמיתיות, בחיים אמיתיים. אם אתם קוראים את המאמר הזה כי משהו בטיפול הרפואי שקיבלתם מטריד אתכם — זה בדיוק הרגע לפעול.
אין כלל זהב לזיהוי רשלנות רפואית, פרט לאינטואיציה בריאה ונחישות לברר את האמת. הזכות שלכם לבריאות היא גם הזכות שלכם לצדק.
חושדים שנפלתם קורבן לרשלנות רפואית?
פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. נבחן את המקרה שלכם לעומק.
סודיות רפואית ומשפטית מובטחת על פי חוק.
ליצירת קשר