כשאדם נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, השאלה הראשונה שמשפחתו שואלת היא לרוב לא משפטית — היא אנושית: איך זה קרה, ומי אחראי? אולם בשלב מסוים מגיעה גם השאלה המשפטית: האם אנחנו, כיורשים, יכולים לתבוע את הנזקים שנגרמו לו ולנו?

התשובה היא כן — ובמאמר זה נסביר בדיוק כיצד.

זכות התביעה של העיזבון: הבסיס המשפטי

אחד מהכללים הבסיסיים בדיני הנזיקין הישראליים הוא שזכות תביעה אינה "מתה" עם הנפגע. סעיף 19 לפקודת הנזיקין קובע במפורש: "נפטר אדם — כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר יוסיפו לעמוד בעינן לטובת עזבונו." כלומר, אם אדם נגרם לו נזק גופני כתוצאה מרשלנות רפואית, ולאחר מכן נפטר — בין אם כתוצאה מאותו נזק ובין אם מסיבה אחרת — יורשיו רשאים לתבוע את הנזקים שנגרמו לו בחייו.

מי נחשב "יורש" לצורך התביעה?

מקרה לדוגמה

יולדת צעירה, רופאה בתחילת דרכה המקצועית, נפטרה במהלך לידת בנה השלישי. הכשל המקצועי: המרדים החדיר את חומר האלחוש לחלל הספינלי בעמוד השדרה במקום למיקום המיועד — פעולה שגויה שגרמה לסיבוכים חמורים שהובילו למותה. מאחוריה נותרו אלמן ושלושה ילדים יתומים.

האם זהו "גורל"? התשובה המשפטית — והאנושית — היא לא. מדובר בתוצאה של החלטה אנושית שגויה, שהייתה בת-מניעה. וזו בדיוק הבסיס לדרישת הצדק והפיצוי.

שתי תביעות נפרדות: עיזבון מול תלויים

מותו של אדם כתוצאה מרשלנות רפואית עשוי להקים במקביל שתי עילות תביעה שונות המוגשות כנגד הגורם המזיק. בית המשפט העליון חידד בפרשת כרכבי את ההבחנה המהותית בין השתיים: בעוד שתביעת התלויים היא בגין הנזק שהוסב להם עצמם, תביעת העיזבון היא בגין נזקיו של המנוח עצמו — העיזבון "נכנס בנעליו" ותובע את מה שהיה מגיע לו לולא נפטר.

קריטריון תביעת העיזבון תביעת התלויים
מהות התביעה תביעה בשמו של המנוח בגין הנזקים שנגרמו לו עצמו תביעה עצמאית של הקרובים בגין הנזק הכלכלי ואובדן התמיכה שנגרמו להם אישית
מקור משפטי סעיף 19 לפקודת הנזיקין סעיף 78 לפקודת הנזיקין
הזכאים לתבוע יורשים חוקיים (על פי צו ירושה או צוואה) ומנהלי העיזבון מי שהיה תלוי כלכלית במנוח: בן/בת זוג, הורים, ילדים, נכדים
ראשי הנזק ממוני ולא ממוני: אובדן הכנסות ב"שנים האבודות", כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, הוצאות קבורה ממוני בלבד: אובדן תמיכה כלכלית, אובדן שירותי הורה/בן זוג
דגש משפטי: כלל כפל הפיצוי

במרבית המקרים קיימת חפיפה בזהות בין יורשי העיזבון לבין התלויים. פקודת הנזיקין קובעת שזכויות העיזבון באות להוסיף — לא לגרוע. עם זאת, בתי המשפט אינם מאפשרים כפל פיצוי על ראשי נזק חופפים כגון "אובדן השתכרות בשנים האבודות" מול "אובדן תמיכה כלכלית". במקרי חפיפה ייפסק הסכום הגבוה מבין השניים.

לעומת זאת, ראשי נזק שאינם חופפים — כאב וסבל (לעיזבון) ואובדן שירותי הורה (לתלויים) — ייפסקו במצטבר.

ראשי הנזק ופסיקות בתי המשפט

אחת השאלות הנפוצות ביותר בתביעות עיזבון היא גובה הפיצוי. חשוב להדגיש: הפיצוי אינו נתון לחישוב אחיד — כל מקרה נבחן לגופו לפי גיל המנוח, הכנסה, גודל משפחה, וחומרת הרשלנות. עם זאת, ניתן להצביע על טווחים ועוגנים מפסיקת בתי המשפט.

01
נזק לא ממוני — כאב, סבל וקיצור תוחלת חיים
מאות אלפי ש"ח ועד מיליון+
לעיזבון קיימת זכות לפיצוי בגין הכאב, הצער ועוגמת הנפש שחווה המנוח לפני מותו, וכן פיצוי נפרד על עצם קיצור שנות חייו. בפסק דין של בית המשפט המחוזי שדן במוות כתוצאה מדימום לאחר ניתוח, נפסק 600,000 ש"ח עבור רכיב זה. בפרשת כרכבי נפסקו 50,000 ש"ח בלבד — ממחיש את מנעד הפסיקה לפי נסיבות המקרה.
02
אובדן השתכרות ב"שנים האבודות"
לרוב הרכיב הגבוה ביותר
פיצוי ממוני בגין ההכנסות הפוטנציאליות שהמנוח היה מרוויח עד גיל פרישה (67 לשכירים, 70 לעצמאיים). החישוב נעשה לפי שיטת הידות: במקרה של רווק ללא תלויים — 30% מהכנסתו. בפרשת כרכבי נפסק 500,000 ש"ח בגין ראש נזק זה. במקרה של רופאה בתחילת הקריירה — מדובר בפוטנציאל עצום לאורך עשרות שנים.
03
אובדן שירותי בן זוג והורה
100,000–400,000 ש"ח
פיצוי ממוני לתלויים עבור השווי הכלכלי של השירותים שהמנוח העניק למשפחתו — עזרה במשק הבית, טיפול בילדים, ניהול כלכלי. בפרשת כרכבי נפסק 100,000 ש"ח בגין אובדן שירותי אב ובעל. בית המשפט בוחן את גיל הילדים ומשך התקופה הנותרת.
04
נזק נפשי לשארים
בהתאם לנסיבות
ילדים שגדלים ללא הורה, בן/בת זוג שמאבד/ת את שותפ/ו לחיים — נזקים נפשיים מוכרים בחוק. בית המשפט לוקח בחשבון את ההשלכות הנפשיות ארוכות הטווח, ובמקרים של פגיעה נפשית פתולוגית מוכחת נפסקים סכומים גבוהים במיוחד.
05
הוצאות קבורה, לוויה ומצבה
כ-25,000 ש"ח (גלובלי)
נהוג לפסוק לטובת העיזבון סכום גלובלי של 10,000–25,000 ש"ח. בנוסף זכאים התובעים להחזר הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין.
דוגמה מפסיקה — בית המשפט המחוזי
₪ 1,159,049
סך הפיצויים שנפסקו למשפחה (לאחר ניכוי קצבאות ביטוח לאומי), בנוסף ל-370,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.

מטרת הפיצוי: לא להשיב את הגלגל — לייצב את המשפחה

משפט הנזיקין אינו יכול להחיות את מי שנפטר. אבל יש לו מטרה מעשית ומוסרית ברורה:

שאלות נפוצות

כן. חוק ההתיישנות קובע תקופה של 7 שנים מיום גילוי הנזק. במקרים מסוימים — כגון גילוי מאוחר של הקשר בין הטיפול למוות — מניין השנים עשוי להתחיל ממועד הגילוי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי.
תלוי בנסיבות ובמועד גילוי הנזק. קיימים מקרים חריגים שבהם בית המשפט קיבל תביעות שהוגשו מספר שנים לאחר הפטירה בשל גילוי מאוחר של ממצאים רפואיים. לכן חשוב לפנות לבחינת המקרה הספציפי ולא לוותר מראש על הזכות לפיצוי.
תביעת העיזבון (סעיף 19 לפקודת הנזיקין) נתבעת בשמו של המנוח עצמו בגין הנזקים שנגרמו לו. תביעת התלויים (סעיף 78) היא תביעה עצמאית של הקרובים בגין הנזק הכלכלי שנגרם להם אישית — אובדן תמיכה ושירותים. שתי התביעות יכולות להיות מוגשות במקביל.
הפיצוי משתנה לפי נסיבות המקרה. בפסיקות בתי המשפט נפסקו סכומים כוללים של מעל מיליון שקלים. הגורמים הקובעים: גיל המנוח, הכנסה, גודל משפחה, וחומרת הרשלנות. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית.
במשרד עו"ד צחי לביא הייעוץ הראשוני הוא ללא עלות ומחויבות. ניתן ליצור קשר בטלפון, בוואטסאפ, או דרך טופס הפנייה באתר.

משפחתכם נפגעה מרשלנות רפואית?

פנו אלינו לייעוץ ראשוני ללא עלות ומחויבות. נבחן את המקרה ונסביר מהן זכויותיכם.

ייעוץ ראשוני חינמי
מעל 15 שנות ניסיון
ליווי אישי לאורך כל ההליך
לפנייה ויצירת קשר 054-233-6262
אשקלון סנטר, הגדוד העברי 10 · א׳–ה׳ 09:00–18:00
האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. המידע לצורכי הסברה כללית בלבד. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.